סיפור האהבה הנפלא בין מונה לאליס

כמה כיף להרגיש על גג העולם. דירה בפריז, משרתים, חנות כלבו, אישה יפה, ילדים, המסיבות המפוארות אליהן הוזמנו חבריהם הטובים היו שם דבר. כולם ידעו שארנסט ואליס הושדה היו מארחים נדיבים שנהגו לשלוח רכבת מיוחדת כדי שחבריהם יבואו לבלות איתם בבית הכפר המפואר שלהם.

ארנסט לא חלם שאורח החיים הבזבזני וההחלטה להזמין אליהם הביתה את הצייר קלוד מונה, תשנה לעד את חייו.

קלוד מונה ארנסט הושדה

הכל התחיל בשנת 1874, בתערוכה של קבוצת ציירים חדשניים, שזעזעה את עולם האמנות, שבה הוצג הציור של קלוד מונה שנקרא: התרשמות, זריחה. מונה צייר את ההתרשמות שלו בשעת הזריחה בנמל לה הבר. כדי להספיק לתאר את החוויה הוא השתמש במשיכות מכחול חופשיות, ותיאר את הפרטים בצורה כללית.

רוב האנשים ומבקרי האמנות שהסתכלו על הציור, לא הבינו מה צייר, מבחינתם זה היה קשקוש, אבל ארנסט הושדה חשב שהציור נפלא וקנה אותו. ארנסט הבין מייד שלקלוד מונה יש פוטנציאל, ביקר בסטודיו שלו, התיידד איתו, קנה ממנו עוד ציורים וכעבור שנתיים הזמין אותו לבוא לבית הכפר של המשפחה כדי להכין כמה ציורים גדולים.

קלוד מונה, התרשמות, זריחה, 1872, שמן על בד, 48X69 ס"מ, מוזיאון מרמוטאן מונה, פריז

קלוד מונה הגיע לבית הכפר שם ראה לראשונה את אשתו של ארנסט, אליס ואת ששת ילדיהם. אליס הרשימה את מונה: שנונה, אינטיליגנטית, הוא מאוד נהנה לשוחח איתה.

מונה היה נשוי לקמיל אבל בארבעת החודשים שבילה בבית הכפר של משפחת הושדה היחסים בינו לבין אליס התהדקו, ארנסט היה עסוק בעבודה ואליס המשועממת אהבה לראות את מונה מצייר.

אליס הושדה

כעבור שנה ארנסט פשט את הרגל, בהתחלה מכר את בית הכפר שלו ואת אוסף האמנות שלו, כולל הציורים של מונה במכירה פומבית וכשזה לא עזר לכסות את החובות, ברח לבלגיה כדי להימלט מנושיו. מונה לא הבין איך בבת אחת הפטרון החשוב שלו וידידו הטוב הפסיד את כל הונו, זה כל כך זעזע אותו שהציע למשפחת הושדה לעבור לגור איתו ועם אשתו קמיל ושני ילדיהם. משפחת הושדה ומשפחת מונה, 12 נפשות, עברו לגור בבית אחד, ארנסט נדד בין בלגיה לפריז לנסות להרוויח שוב כסף, ומונה המשיך לצייר כדי לעזור לשתי המשפחות לחיות בכבוד.

משפחות מונה והושדה בבית בג'יברני

לגדל בבית אחת שמונה ילדים של שתי משפחות זו בהחלט לא פשוט, אבל המצב החמיר יותר כשקמיל אשתו של מונה מתה כעבור שנתיים, בגיל 32.

מונה נשאר עם שני ילדים קטנים, אליס נשארה עם שישה ילדים ובעל שעבר לגור בפריז שרק לעיתים רחוקות בא לבקר. סביר להניח שמהרגע שהבין שהקשר בין אליס למונה יותר מידידותי, סירב להיפגש איתה או להמשיך לשלוח לה כסף לגידול הילדים. למזלו של מונה, לאחר מותה של קמיל, אליס לקחה את כל האחריות על הבית ועל הילדים, כדי שיוכל לנסוע לאן שרצה ולעבוד בשקט.

בשנת 1883, מונה ואליס שכרו בית בג'יברני וחיו בשקט ושלווה, כעבור שלוש שנים הופיע פתאום ארנסט ודרש מאליס לעזוב את מונה ולחזור לגור איתו ועם ילדיהם בפריז, אליס לא הסכימה ולמרות שארנסט לא רצה להתגרש היא החליטה להישאר עם מונה.

מונה צייר את אליס בגן היפה, הדשא גבוה וירוק, פרחים מכסים את הגדר, מימין עץ שגזעו מעוקל, ענפיו מתוחים מעל אליס ועליו הירוקים מתבדרים ברוח ומעניקים לה צל. אליס לבושה בשמלה לבנה, חובשת כובע שנעוץ בו פרח, יושבת בכיסא דק ואלגנטי. ידיה משולבות מתחת לחזה, היא מנמנמת בגן היפה והפורח. הפרחים שקטפה מונחים על השולחן שלידה, מאחור רואים את הנהר הכחול. הציור נעשה בסגנון שכל כך מזוהה עם מונה, צבעים בהירים שמונחים במשיכות מכחול מהירות, שמתערבבים ומשפיעים אחד על השני.

קלוד מונה, אליס הושדה בגן, 1881, שמן על בד, 65X81 ס"מ, אוסף פרטי

ארנסט מת עני וחסר כל, בשנת 1891, בגיל 54, חמש שנים לאחר שמונה ואליס עברו לג'יברני. טקס ההלוויה וקבורתו שולמו על ידי מונה, כעבור כשנה אליס ומונה התחתנו. בשלב הזה הציורים של מונה הפכו למבוקשים והיה לו מספיק כסף כדי לקנות את הבית בגי'ברני כולל כל האדמות שלו ואלו שלידו, ויצר גנים מרשימים ויפים. מונה החל לצייר בעיקר את הגשרים ונימפאות המים שהוסיף לגנו.

אליס מתה בשנת 1911, בגיל 67, מונה היה שבור. בלילה שבו מתה כתב לחברו, גוסטב גפרוי, הסופר והיסטוריון האמנות: ידידי המסכן, זה נגמר. אשתי האהובה מתה הבוקר בשעה 4:00. אני מוטרד, אבוד. חבר שלך. קלוד מונה.

לאחר מותה של אליס, בלאנש, בתה של אליס, שהתחתנה עם ז'אן בנו הבכור של מונה, טיפלה במונה עד מותו בשנת 1926, בגיל 86. בלאנש הפכה לאמנית בעצמה, הייתה הסטודנטית היחידה של מונה, גם לאחר מותו נשארה בג'יברני ושמרה על הרכוש והגן עד מותה בשנת 1947.

קלוד מונה, בלאנש הושדה מציירת ולידה סוזאן הושדה קוראת, 1887, שמן על בד, 97.7x 91.4 ס"מ

מוזיאון המחוז של לוס אנג'לס לאמנות

לאחר מותה של אליס, בלאנש, בתה של אליס, שהתחתנה עם ז'אן בנו הבכור של מונה, טיפלה במונה עד מותו בשנת 1926, בגיל 86.

בלאנש הפכה לאמנית בעצמה, הייתה הסטודנטית היחידה של מונה, גם לאחר מותו נשארה בג'יברני ושמרה על הרכוש והגן עד מותה בשנת 1947.